אלמ"ב- עבירות אלימות במשפחה, ההליך הפלילי ושיקולי הענישה

אלמ"ב או עבירות אלימות במשפחה הן עבירות נפוצות המבטאות מעשי אלימות בין בני משפחה.

כך למשל כאשר אישה מתלוננת על מעשי אלימות מבעלה, בן זוגה או הידוע בציבור ולהיפך, כאשר המתלונן הוא הגבר כנגד בת זוגתו, אישתו או הידועה בציבור שלו. עבירות אלמ"ב כוללות בתוכן גם אלימות של הורה כלפי ילדיו.

אלימות במשפחה גישת המחוקק

המחוקק ראה בחומרה עבירות אלימות בתוך המשפחה וראה בהן אינטרס ציבורי בהעמדה לדין ובהחמרה בענישה בגינן. על כן ייחד המחוקק בחוק את עבירות התקיפה כנגד בן זוג וקבע לצידן ענישה מחמירה יותר מאשר בעבירה המקבילה שהקרבן איננו בן משפחה למבצע.

בנוסף, הבדיל המחוקק את עבירות האלמ"ב מעבירות מסוג פשע אשר טרם הגשת כתב האישום חלה חובת השימוע. שימוע מאפשר לחשוד משוחרר לבטא את הגנתו בפני המאשימה לפני הגשת כתב האישום נגדו ולנסות להימנע מכך. בעברות אלמ"ב המחוקק התיר למאשימה להגיש כתב אישום ללא עריכת השימוע.

אלמ"ב- התלונה במשטרה והמעצר

בשל הגישה המחמירה של החקיקה לעבירות אלימות במשפחה, תלונה של בן משפחה בגין אלימות מבן זוגו/זוגה כלפיו , במקרים רבים תביא למעצרו של החשוד במעשה לפחות למשך 24 שעות עד הארכת המעצר בפני שופט. במקרים בהם התלנה משקפת עבירות חמורות מאוד המתמשכות לפרק זמן ארוך יכול החשוד למצוא עצמו במעצר ממושך עד להגשת כתב האישום ואף לאחריו (מעצר עד תום ההליכים).

על כן ישנה חשיבות רבה להיוועצות עם עורך דין מקצועי טרם החקירה במשטרה שכן לחקירה זו משמעות רבת עוצמה על המשכיות התיק בעבירות האלמ"ב.

אלימות במשפחה גישתו של בית המשפט

אין ספק כי גם בתי המשפט רואים בחומרה רבה כתבי אישום המוגשים בעבירות אלמ"ב.

אף אם המדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אדם נורמטיבי בעל פרנסה קבועה בחייו בתי המשפט לא נוטים במהרה להקל ראש בעבירה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי הנאשמים בעבירות האלמ"ב אינם בעלי ייחוד מסוים.

ישנו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין בעבירות אלימות במשפחה ובהרתעת המבצע מלחזור ולעשותן. לפיכך גם כאשר המדובר במעשה שהוא חד-פעמי עדיין יבחן בית המשפט את העבירה ומבצעה בדיקדוק רב ולא ימהר להקל עימו.

כאשר המדובר במעשים רבים וחוזרים של אלימות, כתב האישום החמור יכול להוביל אף לענישה ממשית בדמות מאסר בפועל וטענות לטובת הנאשם על אופיו מחוץ לביתו, ועל היותו אדם נורמטיבי לא ייסעו רבות בהגנתו.

 

אלימות במשפחה- שיקולי הענישה

על אף ההחמרה כנגד עבירות אלימות במשפחה, כאשר בני הזוג עדיין מקיימים יחידה משפחתית על אף האישום כנגד אחד מהם בעבירת אלמ"ב יטה בית המשפט להעדיף ענישה מחמירה פחות וטיפולית יותר (ככל שהנסיבות מאפשרות זאת) על מנת ולשמור על התא המשפחתי.

יחד עם זאת, פרידת בני הזוג וריחוק ביניהם מהווה אף היא שיקול טוב להקלה בענישה שכן לא נשפת לאף אחד מהם סכנה מפני האחר.

ככל והנאשם ישתף פעולה עם גורמים טיפוליים ויביע נכונות לטיפול מניעתי באלימות באמצעות הרווחה ושירות המבחן כך ישנו סיכוי רב יותר כי תיקו יסתיים בענישה מקלה יותר ולעיתים נדירות העונות לקריטריונים מחמירים אף ללא הרשעה.

יחד עם זאת, אין להקל ראש בעבירות אלימות במשפחה אשר בהן גישת הענישה מלכתחילה הינה מחמירה ביותר ולרוב דורשת ענישה משמעותית מאוד בדמות מאסר על תנאי, עבודות שירות ואף מאסר בפועל (בהתאם לחומרת כתב האישום).

אלמ"ב- אלימות במשטרה ותלונות שווא

בזהירות רבה נדגיש כי לאחרונה, נעשה שימוש פסול בתלונות שווא  של בני זוג אחד כלפי השני בעבירות האלימות  לצורך נקמה או השגת יתרון משפטי כזה או אחר בהליכי גירושין.

כאן חשוב להדגיש כי תלונת שווא מהווה עבירה פלילית בפני עצמה והינה אסורה בתכלית האיסור, אף מוסרית המדובר במעשה פסול.

יחד עם זאת המציאות המצערת מראה כי אכן ישנם מקרים בהם נחשד אדם ואף נאשם בעבירת אלמ"ב שהיא תוצר של תלונת שווא. מקרים אלו מדגישים את החשיבות הרבה של מעורבות עורך דין פלילי מנוסה כבר מהשלב הראשוני של החקירה במשטרה על מנת לפרוס בפני המשטרה תמונה רחבה ולפעול להגנת הנאשם.