חיסיון מפני הפללה עצמית

חיסיון מפני הפללה עצמית- זכות השתיקה מה היא?

חיסיון מפני הפללה עצמית מאפשר לאדם, כל אדם, להימנע ממסירת מידע אשר יכול לגרום להפללתו בביצוע עבירה פלילית. החיסיון חל בכל הליך משפטי ואף בהליכים לפני משפט וכולל חקירה משטרתית.

מול הרצון והאינטרס הציבורי שאדם יאמר אמת בחקירה או בהליך בירור שאיננו מהווה חקירה משפטית אך יכול להוביל לחקירה, עומד האינטרס למנוע מאדם למסור דבר שקר על מנת להגן על עצמו ולהפליל עצמו.

לכן, לאדם עומדת הבחירה לשתוק ולא לאמר דבר מקום שתשובתו עלולה לגרום להפללה עצמית בדבר עבירה.  הזכות להימנע מהפללה עצמית הינה זכות חוקתית בעלת חשיבות רבה.

כיצד ניתן ליישם את הזכות מפני הפללה עצמית ומתי?

לא רק במהלך חקירה משטרתית אשר נועדה לחקור דבר עבירה עומדת לאדם הזכות מפני הפללה עצמית. למעשה בכל הליך מעין משפטי  בו אדם עומד בפני תשאול על מעשה שיש בו לקיים עבירה עומדת לאדם הזכות מפני הפללה עצמית (כך למשל בהליך שימוע במקום עבודה, בהליכים משמעתיים, בפני וועדות בדיקה שונות וכד').

זכות השתיקה מהי?

זכות השתיקה היא נגזרת מהזכות לאי הפללה עצמית.  זכות השתיקה מאפשרת לאדם לשתוק במקום למסור מענה על שנשאל באם הוא חושש כי תשובתו יכולה להפלילו בביצוע דבר עברה.

הרציונאל הוא למנוע מאותו אדם לשקר בעת שנשאל או נחקר על מנת שלא להפלילו ולכן עומדת לו ברירת השתיקה.  לציין כי אדם שכבר מסר בעת נשאל לראשונה בהליך מעין שיפוטי  או שיפוטי מידע היכול להפלילו לא יכול לשתוק באשר לאותו מידע באם נשאל שנית.

זכות השתיקה יכולה לסייע לנחקר שלא להפלילו ולגרור המשך חקירה מצד המשטרה. רבים נוטים לחשוב כי שתיקה עדיפה על פני שיתוף פעולה עם החקירה. כאן חשוב מאוד להדגיש כי גם לשתיקה יש השלכות על המשך החקירה או המעצר של חשוד וכן יכולה להיות בעלת השפעה בתוך ההליך. כמו כן חשוב להדגיש כי לא תמיד השתיקה עדיפה על פני שיתוף פעולה עם החקירה ולכן חשוב להיוועץ בעורך דין טרם החקירה.

שתיקת נאשם במשפט- הבחירה שלא להעיד:

ס' 162 לחוק סדר הדין הפלילי מתייחס לתוצאות שתיקת נאשם (לאחר הגשת כתב האישום) במשפטו שלו. לשתיקת נאשם יהיה משקל ראיתי היכול לשמש כחיזוק ואף כסיוע לראיות נגד הנאשם.  שתיקת נאשם במשפטו תהיה בעלת משקל ראייתי משום שבחר שלא להעיד מקום שבו יכול לעלות על הדוכן ולהתמודד עם האישומים כנגדו, לספק גרסתו בפני בית המשפט ולעמוד על חפותו. מקום שנאשם בוחר לא להעיד ובחירה זו אינה נתמכת באחד מההסברים אותם הגדיר החוק כחריגים תהיה לשתיקתו משמעות ראייתית העלולה לפעול כנגדו.

נאשם שבוחר בביהמ"ש להעיד להגנתו, לא יוכל להשתמש בחיסיון מפני הפללה עצמית – לא ניתן להעיד ולהשתמש באותה העת בחיסיון מפני הפללה עצמית. ברגע שעולה אדם להעיד הוא חשוף לשאלות שיש בהן להפלילו. באם רוצה לעשות שימוש בחיסיון, עליו להימנע מלעלות להעיד בשל טענת החיסיון מפני הפללה עצמית.

האם החיסיון מפני הפללה עצמית קיים בקשר למסמכים?

האם ניתן לטעון לחיסיון מפני הפללה עצמית כאשר החשוד מתבקש למסור חפצים ומסמכים שעלולים להפליל אותו (מעבר לשאילת שאלות שבע"פ).

פקודת הראיות מחילה את החיסיון מפני הפללה עצמית על ראיות הנמסרות ע"י אדם כגון מסמכים שונים,  אם יש בהן משום הודיה שבעובדה המהווה אחת מיסודות העבירה.

ההפללה חייבת להיות ישירה של אותו אדם ולא כזו המצביעה על  אחר.

החיסיון איננו מוחלט כשמדובר במסמכים, ואם ביקש אדם שלא למסור ראיה בשל חיסיון מפני הפללה עצמית ובקשתו נדחתה והראיה נמסרה, לא תוגש ולא תשמש הראיה שמסר במשפט המתנהל כנגדו בעבירה שהעובדה המפלילה הנגלית באותו המסמך היא יסוד מיסודותיה.