חקירה פלילית במשטרה, זכויות הנחקר

חקירה פלילית ומעצר לצורכי חקירה- זכויות נחקרים

אדם נעצר בחשד לביצוע עבירה, או אולי אדם דרוש לחקירה ומזומן לתחנת המשטרה. מה עושים? מהן הזכויות של הנחקר? מה משמעותה של הזכות להיוועץ בעורך דין? בכל אלו יעסוק מאמר קצר זה.

תפקידה של המשטרה הוא לחקור באופן אובייקטיבי ולאסוף ראיות לביצועה של עבירה אשר נודעה לה. לעיתים, מיד לאחר ביצועה של עבירה נעצרים אנשים הנחשדים בביצועה מיד לאחר הביצוע, במקום התרחשות העבירה, או מיד לאחריה בעקבות מידע שהתקבל במשטרה.

לעיתים, המצב מעט שונה, ולמשטרה מגיעה תלונה זמן לאחר ביצוע העבירה. המשטרה לאחר שבודקת את תלונת המתלונן ואוספת מידע ראשוני ומתחילה בחקירה, בעקבות איסוף מידע זה עולים שמות אנשים אשר נחשדים בביצוע העבירה ואף עולים שמות של אנשים אשר ייתכן והם בעלי ידע משמעותי שיסייע למשטרה בחקירת האירוע, אלו יתושאלו לגרסתם כעדים.

מה המשמעות של חקירה? מה משמעותו של המעצר הראשוני?

מעצר ימים- מעצר לצרכי חקירה

מעצרו של אדם בסמוך לביצוע עבירה הינו מעצר לצורכי חקירה, מעצר ראשוני זה יכול שיבוצע ללא צו בית משפט באם האדם הנחשד בביצוע נעצר בסמוך לביצוע העבירה ובזירת האירוע כאשר למשטרה יש "חשד סביר" כי לקח חלק בביצוע העבירה. לעיתים מתבצע מעצרו של חשוד רק לאחר קבלת צו בית משפט ולאחר  זמן מה מביצוע העבירה, או אז, הציגה כבר המשטרה בפני בית המשפט המאשר צו המעצר ראיות כלשהן המצביעות על זהותו ומעורבותו של החשוד.

מעצר ימים לצרכי חקירה הינו מעצר לתקופה קצרה, ומטרתו העיקרית היא לאפשר למשטרה לחקור את האירוע, לגבות הודעות וגרסאות מן הנחקרים, לאסוף ראיות ולבצע פעולות חקירה.

עצור במעצר ימים יובא לפני שופט תוך 24 שעות מרגע מעצרו, שופט ידון בצורך החקירתי של המשטרה ובצורך זה זמן שהחשוד במעצר, אל מול הפגיעה בחירותו של החשוד. ייתכן שהעצור ישוחרר בתנאים המאפשרים המשך החקירה או ייעצר לתקופה קצרה נוספת של מספר ימים נוספים לשיקול דעת בית המשפט.

זכויותיו של נחקר בחקירה:

אדם המובא למשטרה לחקירה כחשוד בביצוע עבירה, עומדות לו זכויות משמעותיות מתוך ההבנה כי החקירה נמצאת בשלביה הראשונים ובשלב איסוף הראיות אל מול חזקת החפות העומדת לנחקר. הפסיקה הכירה בחלק מזכויות אלו כזכויות מעין חוקתיות.

ראשית, יש להזהיר נחקר החשוד בביצוע עבירה. משמעות האזהרה הינה כי החוקר יודיע לנחקר במה הוא נחשד, באילו עבירות וכי יש לו הזכות להיוועץ בעורך דין, כמו כן יודיע החוקר לנחקר על זכותו לשמור על זכות השתיקה (הזכות מפני הפללה עצמית).

שנית, חקירת חשוד על שאלותיה ותשובותיה מתועדת בכתב, ובתום החקירה יתבקש הנחקר לאשר הכתוב ולחתום. כאן המקום לציין כי חשוב מאוד שהנחקר יקרא את החקירה במלואה ורק לאחר מכן יחתום על המסמך. באם רואה הנחקר כי חלק מתשובותיו לא נרשם במלואו או כי הוחסרו חלקים משמעותיים, יבקש להוסיפם לתיעוד טרם חתימתו. במסמך זה יכול ורשויות התביעה יעשו שימוש ראייתי בעתיד ובכל מקרה ישמש מסמך זה לצורכי המשך החקירה לביסוס האשמות או לדחייתן כנגד הנחקר.  בעבירות מסוימות ישנה חובה לתעד בווידאו את החקירה וחשוב כי הנחקר יהיה מודע לכך.

זכות הנחקר להיוועץ בעורך דין:

הזכות להיוועץ בעורך דין בשלב החקירה מעוגנת בחקיקה וכן הוכרה כזכות מעין חוקתית ראשונה במעלה. החשיבות הרבה טמונה בעובדה כי עורך דין אשר ישוחח עם החשוד טרם החקירה יסייע לנחקר לשפר מעמדו אל מול כוחה של המשטרה. בשלב הייעוץ יעמוד העורך דין עם הנחקר על נקודות משמעותיות בחקירה שעלולות להפלילו אף שלא התכוון בכך. כך למשל יעמוד איתו על העובדה כי ייתכן והחוקר ינסה לייצור מצבי לחץ על הנחקר על מנת שזה יודה במעשה המיוחס לו, אם באמצעות הבטחות לשחרורו ממעצר או באיומים שאם לא יודה או ישתף פעולה ייעצר. פעולות אלה אגב, אינן חוקיות אך ניתן לראות כי עדיין נעשה בהן שימוש בחדרי החקירות. כמו כן יסביר העורך דין את הליך החקירה ומה צפוי לנחקר בהמשך כגון, ביצוע עימותים, מסדרי זיהוי ופעולות חקירה נוספות ומשמעותם.

מרבית החקירות מתועדות בווידאו וחשוב שהנחקר יהיה מודע לכך. כמו כן, יסביר העורך דין לנחקר על שיטות חקירה נפוצות ויזהיר את הנחקר שמא "ייפול בפח", או ייכנע לתרגילי חקירה ובכך יפליל עצמו במעשה (כגון: מדובבים, הקלטות בניידת, לחצים שמופעלים במהלך חקירה, חשיפת "ראיות" שאינן קיימות בשטח על מנת לייצור לחץ על הנחקר להודות).

מכאן שחשיבות ההיוועצות בעורך דין לפני החקירה היא בעלת משמעות חשובה מאין כמותה אשר מסייעת לנחקר להגן על זכויותיו ומונעת במקרים רבים הפללה עצמית או הודאת שווא בעבירה שהנחקר לא ביצע.

בית המשפט העליון פסק לאחרונה כי וויתורו של נחקר על זכותו להיוועץ עם עורך דין צריכה להיות חד משמעית ובכתב. המשמעות של הפסיקה היא כאמור העמדת זכות ההיוועצות כזכות חשובה העומדת לנחקר אשר וויתור עליה לא יעשה באופן שרירותי, עמום הנתון לפרשנות אלא ברור וחד משמעי.

זכות הנחקר לשמור על 'זכות השתיקה'- מתי?

על הזכות לשתוק בחקירה מפני החשש להפללה עצמית נאמר רבות. זכות זו התקבלה כאחת מהזכויות המשמעותיות העומדות לנחקר, אלא שהדעות לגביה שונות והפרשנות הניתנת לשתיקת הנחקר יכול ותהפוך לחרב פיפיות. נחקר יכול לשתוק זוהי זכותו, אולם עליו להבין ששתיקתו יכול ותשמש כנגדו בעתיד. אין זה נכון לומר באופן חד משמעי כי "עדיף לשתוק", השתיקה תלויה מאוד בנסיבות המקרה ובשלבי החקירה. אשר על כן, ישנו קשר הדוק בין זכות השתיקה לזכות להיוועץ עם עורך דין. עורך דין מנוסה ידע מתי כדאי לנחקר  לממש את זכות השתיקה בחקירתו ומתי כדאי לו להימנע ממנה.

זכויותיו של עד שנקרא לחקירה

אדם המזומן למשטרה לתת גרסתו כעד, יכול למצוא עצמו הופך לחשוד במעשה. אשר על כן ישנה חשיבות להיוועצות בעורך דין טרם מתן עדותו וגרסתו במשטרה. לעיתים נשאל אדם בתשאול כעד שאלות שהתשובה עליהן מפלילה אותו או יוצרת חשד בקרב החוקר כי יש לו חלק בביצוע העבירה. שאלות אלו נשאלות ללא מתן אזהרה מקדימה ועלולות לסבך את העד ולהפכו לחשוד. פעולות חקירה אלו נעשות לפעמים במכוון כחלק מתרגיל חקירה המאפשר לדלות מידע מה"עד" הנחקר ללא אזהרה. לכן חשוב להדגיש את חשיבות ההיוועצות בעורך דין גם לאדם המזומן לתת גרסתו במשטרה כעד.

מידע נוסף אודות חקירה במשטרה ומעצר

** מאמר זה הינו אינפורמטיבי בלבד  ואיננו מהווה יעוץ משפטי

לקבלת מידע נוסף קבע פגישה או צור קשר