מעצר לצורכי חקירה ומעצר ימים

ישנם שני סוגי מעצרים בחוק, האחד  לפני הגשת כתב אישום והוא מתקיים בראשיתה של חקירה פלילית לצורכי חקירה המכונה גם "מעצר ימים" עליו יעסוק המאמר. השני הוא מעצר המתבקש לאחר הגשת כתב אישום ושמו מעצר עד תום ההליכים.

"מעצר ימים" הינו מעצר אשר מטרתו חקירת חשוד בביצוע עבירה בלבד.  המדובר במעצר לפני הגשת כתב אישום בעבירה שהיא בת מעצר (כל עבירה למעט עבירות חטא).

מצער זה נקרא "מעצר ימים" מאחר והוא ניתן לתקופה קצובה של מספר ימים בודדים בכל פעם.

חשוב לציין מאחר שמעצר הינו כלי דורסני הפוגע אנושות ושולל חירותו של אדם ככלל, המעצר יהיה האמצעי האחרון.

ישנה עדיפות תחילה לבצע עיכוב חשוד, הליך קצר המאפשר להחזיק בחשוד למספר שעות לשם תשאול או חקירה ולברר כך את מידת מעורבותו של אדם בביצוע עבירה.

 

מעצר ימים ומעצר לצרכיי חקירה ללא צו שופט

החוק מעדיף תמיד מעצר אדם עם צו שופט. אולם במקרים בהם נעברה עבירה ובסמוך ממש לביצועה נתפס אדם אשר יש כנגדו יסוד סביר לחשד כי הוא ביצע את העבירה, ובמידה ומתקיימת עילת מעצר, ניתן לעצור את החשוד ללא צו שופט.

החשוד יובא לתחנת המשטרה, יחקר בחקירה ולאחריה יחליטקצין ממונה האם להמשיך במעצרו או לשחררו ללא תנאי או בתנאי ערובה.

במידה ולא ניתן לשחרר את החשוד בתחנה,  והוחלט לעצור את החשוד הוא יובא תוך 24 שעות בפני שופט בית משפט השלום. אם מדובר בקטין – יובא בפני שופט תוך 12 שעות.

 

מעצר ימים של חשוד על פי  צו שופט

הנורמה והעדפת ההליך הפלילי היא תמיד כי מעצר לצרכי חקירה יבוצע על פי צו שופט, מאחר ומעצר הינו כלי עוצמתי השולל חירות מאדם, ההעדפה היא כי תהיה ביקורת ופיקוח שיפוטי על המעצר מלכתחילה. מעצר חשוד בצו שופט נקרא גם הוא "מעצר ימים", והוא יידון בפני בית משפט השלום לפי חוק המעצרים.

  • מעצר ראשון- במקרה זה המשטרה פונה לבית המשפט בבקשה לקבל צו מעצר, הליך זה יתבצע ללא נוכחות החשוד.
  • הארכת מעצר- במקרה זה חשוד שנעצר במשטרה או על פי צו שופט, מובא בפני שופט תוך 24 שעות מרגע מעצרו לשם דיון בהארכת המעצר.

לאחר ששופט עיין בחומר הראיות, הוא רשאי להורות על מעצר חשוד, לשחררו בערובה או ללא ערובה.

מתי מותר לבצע מעצר ימים ומה הם התנאים למתן צו מעצר

על מנת ששופט יורה על מעצרו של אדם צריכים להתקיים יחד מספר תנאים בסיסים הנבדקים ונבחנים ע"י בית המשפט;

ראשית, יבחן קיומו של חשד סביר שהחשוד עבר עבירה; שנית סוג העבירה חייב להיות עוון או פשע (לא חטא).

לאחר מכן יבחן בית המשפט האם מתקיימת אחת מעילות המעצר המנויות בחוק. אף אם כל התנאים הללו מתקיימים עדיין מחוייב בית המשפט לבחון  האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופה אחרת (למשל מעצר בית ושחרור בעבורבה).

מהן העילות למעצר לצרכיי חקירה ומעצר ימים

החוק מונה מספר עילות  מעצר, בית המשפט המעיין בחומרי החקירה שנאספו עד להבאת החשוד מולו בוחן את העילות ומאפשר לצדדים (משטרה וסנגור) לטעון טוענות בהקשר להתקיימותן וחוזקן של עילות המעצר. ואלו הן העילות;

  • אי התייצבות להליכי חקירה- במידה ולמשטרה יש יסוד סביר להניח שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.
  • סכנה לביטחון הציבור- למשטרה יש יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחון האדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה. נחשבת לעילת "המסוכנות".
  • חשד לביצוע עבירה חמורה- האדם החשוד בביצוע עבירה חמורה כגון: רצח, אלימות חמורה, עבירות סמים. בד"כ מכונה עילת ה"מסוכנות סטטוטורית" כלומר, המסוכנות נובעת מעצם חומרתה של העבירה בה חשוד.
  • ביצוע עבירה (שאינה חטא) בפני שוטר.
  • יש למשטרה יסוד סביר שאי מעצר החשוד יביא לשיבוש הליכי משפט.
  • הפרת תנאי השחרור בערובה.
  • הימלטות החשוד ממשמורת חוקית.

 תקופת מעצר ימים ומעצר לצרכיי חקירה

תקופת המעצר הראשונית שתיפסק לא תעלה על 15 ימים. ניתן להאריכה בתקופות של עד 15 ימים כל פעם ובלבד שלא תעלה התקופה על 30 ימים. מעבר ל 30 ימים רצופים  נדרש אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

אם הבקשה להארכת מעצרו של החשוד נסמכת רק על העילה כי לא ניתן לבצע את פעולות החקירה כשהחשוד איננו מצוי במעצר, יוארך מעצרו של החשוד עד 5 ימים בלבד, בית המשפט רשאי להעמיד את תקופת המעצר בעילה זו לתקופה ארוכה יותר (בעבירות חמורות למשל) ולהאריכה מעת לעת ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 15 ימים.

 הדיון במעצר ימים ומעצר לצרכי חקירה

הדיון בבקשת מעצר וכן דיון בהארכת מעצר יתנהלו בבית משפט השלום .

המשטרה תגיש לבית המשפט ולסנגור בקשת מעצר בה יצוינו העבודות אשר מקנות לבית המשפט סמכות לדון בבקשה, מידע רלוונטי ועובדות שעליהם מבססת המשטרה את הבקשה, פירוט עילת המעצר ופרטים על מעצרים קודמים ובקשות מעצר קודמות.

בשלב הדיון במעצר השופט רשאי בעת להסתמך בהחלטותיו על ראיות שאינן קבילות בהליך העיקרי במשפט (כגון: פוליגרף).

כל המסמכים שאספה המשטרה והראיות המקימות את החשד כנגד החשוד לגביו מתבקש המעצר  יובאו לעיון השופט בלבד, ובכלל זה גם  מידע חסוי אשר המשטרה מבססת עליו טענות בזמן הדיון יכול שיוצג רק לשופט.

בזמן דיון המעצר, רשאים השופט והסניגור של החשוד לחקור את הטוען המשטרתי בנוגע לבקשת המעצר, מעורבות החשוד והאינדיקציות לכך והתקיימותן של עילות המעצר (הוא השוטר אשר מייצג את המדינה בהליך מעצר הימים).

מעצר לצרכי חקירה כשמו כן הוא ועל כן מדובר בחשוד העומדת לו חזקת החפות, משכך חשוב מאוד למזער עד כמה שניתן את הפגיעה בחירותו שהיא זכות יסוד במדינת ישראל.

זכויות החשוד והעצור במעצר ימים ומעצר לצרכי חקירה

זכות ראשונה וחשובה מאין כמוה הינה הזכות להיועץ עם עו"ד כבר בתחנת המשטרה ולפני תחילתה של חקירה. כמו כן חשוד המובא להארכת מעצר בבית המשפט יש לו זכות להיות מיוצג ע"י סנגור.

 

למידע נוסף קראו מעצר קטינים ; מעצר! נעצרת? כללי יסוד שחשוב לדעת על מעצר; מעצר עד תום ההליכים;

 

*האמור במאמר זה איננו מהווה יעוץ משפטי אלא מידע אינפורמטיבי בלבד. לקבלת יעוץ משפטי בנושא יש לפנות ולהיוועץ עם עורך דין.

לקבלת יעוץ משפטי פרטני ממשרד עו"ד סיון דואני יש ליצור קשר