סירוב לבדיקת הינשוף- למה לא כדאי לסרב

סירוב לבדיקת הינשוף מעלה חזקת שיכרות. המשמעות שאדם שסירב לבדיקת הינשוף או עשה בכוונה להכשיל את הבדיקה יחשב למי שנהג בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.
הסעיף בחוק המעלה את חזקת השכרות במקרה של סירוב לבצע בדיקת שכרות הינו סעיף 64ד לפקודה.

סירוב לינשוף וכתב אישום בנהיגה בשכרות

במקרה של סירוב יוגש כתב אישום כנגד הנהג על נהיגה בשכרות, עבירת תעבורה שהעונש בצידה פסילה של שנתיים ואף יכול להגיע לכדי מאסר של עד שנתיים בנסיבות מסוימות. אם הנהג בעל עבר תעבורתי בעבירת נהיגה בשכרות , הפסילה שתתבקש בעניינו ע"י התביעה הינה של 4 שנים.
לפיכך, חשוב מאוד להבין כי אם נעצרת בדרך לבדיקת שכרות, בין אם אקראית ובין אם עלה חשד לנהיגה בשכרות, והשוטר ביקש שתעבור בדיקת ינשוף- סירוב לבדיקה ירע את מצבך המשפטי.
זכור! עדיף לקבל תשובה בבדיקת הינשוף המראה על שיכרות ונמצאת מעל המדדים המותרים מאשר לסרב לביצוע הבדיקה.

סירוב לינשוף – מצמצם את אפשרויות ההגנה של הנהג

ברגע שנהג מסרב לביצוע הבדיקה וקמה חזקת שיכרות, בעצם ההגנות המשפטיות שלו כנגד הבדיקה מצטמצמות מאחר והנטל מוטל עכשיו על כתפי הנהג כנאשם להוכיח שסיבת הסירוב מוצדקת וכי אין ביתר חומרי החקירה די כדי להרשיע אותו בנהיגה בשכרות. כלומר הנהג צריך להילחם בחזקת השכרות שקמה נגדו.

מה יחשב סירוב לבדיקת הינשוף

סירוב לבדיקת הינשוף לא חייב לבוא לידי ביטוי באמירה מפורשת של הנהג כי הוא מסרב להיבדק בינשוף.
פעמים רבות הכשלת הבדיקה למעלה מפעמיים תחשב כסירוב לבצע את הבדיקה.
הכשלת בדיקה מתבטאת בכך כי הנהג לא נושף מספיק אויר בזמן הנדרש לפיית הינשוף ובכך מסכל את קבלת התוצאה במכשיר.  במקרים כאלו יש לשים לב כי השוטר יסביר לנהג את משמעות הכשלת הבדיקה ואף יבצע יותר משתי נשיפות כמתן הזדמנות לנהג ליתן נשיפה כנדרש לקבלת תוצאה.

ביצוע בדיקת דם במקרה של סירוב לינשוף

במקרה והסיבה להכשלת הבדיקה נעוצה בחוסר יכולת אמיתי של הנהג לנשוף מפאת מחלה (כדוגמת אסטמה) או כל עניין אחר (רפואי) עליו לוודא כי אמר על כך לשוטר וזה ציין את הדבר במזכר.  הסירוב ירשם ויוגש כתב אישום.
אולם,  על אחריות הנהג לבצע בדיקת דם באופן פרטי מיד ובסמוך לבדיקת הינשוף באחד מבתי החולים על מנת שיוכל בעתיד להוכיח כי לא נהג בשכרות.

תוצאות ינשוף המראות על שיכרות

במצב בו ביצע נהג את בדיקת הינשוף ויצאה תוצאה הגדולה מ 240 מיקרוגרם אויר נשוף (אוכפים מ 290 מיקרוגרם) יחשב למי שנוהג בשכרות.
במצב דברים זה יכול עורך הדין של הנהג לבחון את כל חומר הראיות, את בדיקת המאפיינים (שלה כדאי לסרב- ראה מאמר בנושא) וכן את יתר המסמכים בתיק ומזכרי השוטרים.

כמו כן, יוכל העורך דין לבחון את תקינותו של מכשיר הינשוף. כך אפשרויות ההגנה של הנהג שנמצא שיכור לא מצטמצמות ונטל ההוכחה לא עובר על כתפיו.
בעצם נותר מקום רב לטעון טענות משפטיות לגיטימיות בהליכי תעבורה לזכותו והגנתו של הנהג. ובנסיבות המתאימות לנהל משא ומתן משמעותי להגעה להסדר טיעון המקל עם הנאשם.

 

*** מאמר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי מכל סוג.  על מנת לקבל יעוץ משפטי יש לפנות לעו"ד העוסק בתחום.  משרד עו"ד סיון דואני ישמח לעמוד לרשותך, לתיאום פגישת יעוץ 050-2155118