תקיפה והתעללות בחסר ישע וקטין, מה הדין והעונש ?

תקיפה והתעללות בחסרי ישע וקטינים עלתה לאחרונה רבות בחדשות במקרים שונים:

לאחרונה נחשפה התעללות קשה של מטפלים בבתי אבות כלפי הדיירים המבוגרים. פרשה שהרעידה כל אדם בעל לב וצמררה אותנו עד כאב.

כמו כן, לכותרות עלו גם מספר פרשות הנוגעות בהתעללות ואלימות כלפי ילדים בגנים ומעונות ע"י הגננות.

מהו הדין לתקיפה או התעללות בחסר ישע, או בקטין על ידי אלו אשר אמונים על ביטחונם אצלם הפקדנו את היקר לנו מכל, הורינו או ילדינו?

מי הוא חסר הישע?

חסר ישע הוא כל אדם אשר בשל מגבלות פיזית או נפשית בשל מחלה או מום, בעל ליקוי שיכלי או בשל גילו אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו ולבריאותו ועל כן נעזר באחר אשר אמון עליו, דואג למחייתו ולבריאותו.

בהגדרה זו של חסרי הישע נכנסת האוכלוסיה המבוגרת המצויה בבתי חולים, בתי אבות, או המקבלים ליווי יומיומי ע"י מטפלות.  כמו כן על פי ההגדרה הרי שברור כי קטינים מצויים באותה הקבוצה המוגנת שכן במיוחד בעודם פעוטות אינם יכולים לתפקד ולדאוג לצרכיהם לבדם ויש להם תלות גמורה ומוחלטת במבוגר אשר ידאג לצרכיהם.

בקבוצת חסרי הישע נכנסים כאמור גם אותם אנשים הסובלים ממחלות או מומים, ליקוי שכלי או נפשי אשר לא מאפשרים להם לקיים את עצמם והם נדרשים לעזרה  מהותית ומשמעותית מאחר על מנת לקיים עצמם ומחייתם.

 מי נחשב לאחראי על חסרי הישע והקטינים?

כמובן שעל פי ההגדרה של חסרי הישע הרי ברור לכולנו כי מי שהופקד לדאוג לצרכיו של  חסר הישע הרי הוא בגדר האחראי.

חוק העונשין מספק הגדרה רחבה אף יותר ומטיל אחריות כלפי חסרי  הישע על הורים או מי שאחראי על צרכי המחייה, בריאות, חינוך ושלומו של חסר הישע מכוח דין או החלטה שיפוטית, מי שחסר הישע גר איתו בדרך קבע ונוצרו יחסי תלות או מרות.

החוק מרחיב ומטיל אחריות גם על בני משפחה שמלאו להם 18 שנים והם אמונים על אותו חסר ישע או נדרשו לדאוג לצרכיו ומחייתו (סבים, הורים, אחים, דודים, גיסים וכד') מההגדרה הרחבה ניתן כמובן להבין כי מטפלים, אחים ואחיות בבתי אבות ומרכזים סיעודיים וכן גננות בגני הילדים נושאים באחריות על חסרי הישע והקטינים שתחת השגחתם וטיפולם.

תקיפה והתעללות בחסר ישע, מה העונש?

כאמור, חוק העונשין מייחד שתי עבירות נפרדות לתקיפה והתעללות בחסר הישע וקטין.

סעיף 368ב עוסק בתקיפת קטין וחסר ישע ומטיל עונש של 5 שנים על כל אדם התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו בחלה של ממש.  באם התקיפה נעשתה ע"י מי שאחראי על הקטין או חסר הישע כמוגדר לעיל העונש העומד לצד העבירה הוא עד 7 .

לסעיף התקיפה ישנו סעיף של נסיבות מחמירות, באם נגרמה לקטין או חסר הישע חבלה חמורה בשל התקיפה העונש יעמוד על 7 שנים ואם התוקף הינו מי שאחראי על הקטין או חסר הישע יעמוד העונש על 9 שנים.

חבלה מוגדרת כגופנית או נפשית. בכך בעצם החוק מרחיב את ההגנה על חסרי הישע ומחמיר עם התוקפים.

סעיף 368ג עוסק בהתעללות בחסר ישע וקטין, התעללות יכולה להיות גופנית, נפשית או מינית, והעונש העומד לצידה הוא 7 שנות מאסר. באם המתעלל הוא אחראי על הקטין העונש הינו 9 שנות מאסר.

עיננו הרואות כי המחוקק ביקש להגן על חסרי הישע והקטינים באמצעות סעיפי חוק רחבים במיוחד ועונשים חמורים לצידם.

חובת הדיווח על פגיעה בחסר ישע וקטין:

החוק מטיל חובת דיווח  על מי שחושד או יודע כי חסר ישע או קטין נעברה בו עבירת התעללות או תקיפה, כמו כן החוק מטיל חובת דיווח על אנשי מקצוע הנחשפים לאותן הפגיעות או חושדים כי נעברת בחסרי הישע או קטינים עבירות תקיפה או התעללות ע"י מי שאחראי להם. כך למשל, רופאים, עובדים סוציאליים, אחים סיעודיים ובעלי תפקידים נוספים נושאים בחובת הדיווח לרשויות.

אם אחד ממכריך נחשד בעבירה של תקיפה או התעללות בחסר ישע או בקטין, עליו להיוועץ עם עו"ד בהקדם האפשרי . בשל חומרת העבירות יתקיימו הליכי מעצר- אל תעברו אותם לבד פנו כבר עכשיו לעו"ד .

עבירות אלו הן עבירות מסוג פשע ולנחקר זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום כנגדו.

עו"ד סיון דואני מתמקצעת בייצוג חשודים ונאשמים- פנה עוד היום להתייעצות וקביעת פגישה.

לקריאה נוספת:

מעצר מה כדאי לדעת ,על זכות היוועצות עם עו"ד,  שימוע פלילי.