אי הרשעה בהליך פלילי- חריג בענישה הפלילית

אי הרשעה בהליך פלילי-ענישה

במשפט הפלילי מספר אפשרויות ענישה. בשלב הכרעת הדין הקובעת האם נאשם ביצע או לא ביצע את העבירה המיוחסת לו, בית המשפט מרשיע או מזכה הנאשם.

הרשעה הינה קביעה כי אדם ביצע את העבירה המיוחסת לו, זיכוי משמעותו כי נקבע על ידי בית המשפט כי הנאשם לא ביצע את העבירה המיוחסת לו.

מכיוון שהרשעה כשלעצמה נחשבת כחלק מהענישה המוטלת על נאשם אשר נקבע כי ביצע את העבירה, אי הרשעה הינה מצב ביניים הנחשב לחריג. המשמעות של אי-הרשעה הינה כי לאחר שקבע בית המשפט כי נאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, בחר שלא להרשיע אותו ולנקוט באמצעי ענישה מקלים יותר או שיקומיים כלפי אותו נאשם.

לאי הרשעתו של אדם נפקות ממשית באשר לרכיבי הענישה הנלווים אליה, כך שישנם רכיבי ענישה אשר לא ניתן להשיתם על נאשם שמשפטו הסתיים בלא הרשעה.

סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982,מאפשר לבית המשפט אף אם הרשיע אדם בהכרעת הדין לבטל את הרשעתו אם מצא לנכון להשית על הנאשם עונש בדמות צו מבחן או עבודות לתועלת הציבור.

מדוע כדאי לסיים תיק פלילי באי הרשעה

אי הרשעה הינה מתן אפשרות לנאשם להמשיך באורח חייו מבלי שיוותר "כתם" בעברו הפלילי אשר ישפיע על המשך ניהול חייו ועתידו. בתפקידים תעסוקתיים רבים נדרש אדם להציג כי אין לו עבר פלילי והרשעתו תגרור את פיטוריו או אי קבלתו לתפקיד המסוים. סיום הליכו הפלילי של נאשם באי-הרשעה מאפשר מתן הזדמנות שנייה לנאשם, שכן איננו מותיר "כתם" בדמות הרשעה ברישומו הפלילי ואיננו מונע ממנו התמודדות על תפקידים תעסוקתיים או המשך ניהול חייו באופן תקין.

בנוסף, נאשם שעבר הליך שיקומי מוצלח ובית המשפט נעתר לבקשתו ליתן לו הזדמנות להמשיך ולשקם את חייו, יהיה בעל סיכוי רב יותר לסיים הליכו באי-הרשעה.

הרשעה היא אף נדבך חשוב בהערכה העצמית של אדם כלפי עצמו, הכתמתו בהרשעה כלפי כולי עלמה עלולה לפגוע בתדמית האישית שלו, פגיעה שהיא נפשית אשר יש בה כדי לגרור עכבות בניצול הפוטנציאל האישי והתדמיתי של אדם. על כן אי-הרשעתו של אדם, כשהנסיבות מתאימות ומאפשרות זאת, היא האלטרנטיבה הנחשקת שכן מחד גיסא המדובר בעונש צופה פני עתיד, מרתיע והמוביל ללקיחת אחריות על המעשה ועשייה לטובת הציבור במסגרת העונשים הנלווים ומאידך גיסא אין העונש פוגע בעתידו ותדמיתו של הנאשם.

רכיבי הענישה הנלווים לאי-הרשעה: בדרך כלל לסיומו של הליך בלא הרשעה נלווית ענישה נוספת בדמות שירות לתועלת הציבור וצו מבחן של שירות המבחן, הליכים טיפוליים במסגרת שירות המבחן והתחייבות שלא לעבור את העבירה. כמו כן ניתן להטיל על הנאשם פיצוי כספי למתלונן או לקורבן.

הקריטריונים לאי הרשעה בהליך פלילי:

אי הרשעה הינה חריג לענישה ולא ניתנת בנקל לכל נאשם, בית המשפט העליון בע"פ 2083/96 תמר כתב נ מדינת ישראל  קבע את השיקולים שיש להתחשב בהם כאשר שוקל בית המשפט לסיים משפטו של אדם ללא הרשעה.

  1. האם המדובר בעבירה ראשונה או יחדה של הנאשם או שהוא בעל עבר פלילי? לרוב הימנעות מהרשעה משמעותה אי "הכתמת" עתידו של נאשם. על כן, ככל שלנאשם אין עבר פלילי וזוהי העבירה היחידה שלו, עולים סיכויו לאי הרשעה.
  2.  חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה–  לחומרת העבירה יש משעות גדולה עת בוחן בית המשפט אי הרשעה. לפיכך, ככל שהמדובר בעבירה שאינה מן החמורות ונסיבותיה אינן מראות התנהגות אכזרית או בעלת פוטנציאל רצידביסטי (חוזר) הרי שייטה בית המשפט לכיוון אי הרשעתו. כמובן שישנן עבירות אשר לא  ניתן לקבוע בהן אי הרשעה לאחר שאדם נמצא אשם, אלו הן העבירות החמורות שבחוק העונשין אשר לצידן עונש מינימום כגון: רצח, אונס.  בנוסף, ישנן מספר עבירות בהן ממעיט בית המשפט להימנע מהרשעה בשל סלידתו מביצוען כגון, גניבה ממעביד ועבירות של הפרת אמונים או מרמה.
  3.  מעמדו ותפקידו של נאשם והקשר בין המעמד לעבירה ולתפקיד: נאשם אשר ביצע את העבירה בשל היותו בתפקיד מסוים, למשל בעבודה, והעבירה בוצעה תוך ניצול מעמד זה או תוך פגיעה בחובת האמון הניתנת בו או חלה עליו מתוקף תפקידו, יטה בית המשפט שלא להקל עימו ולא להפעיל את החריג של "אי הרשעה" בעניינו.
  4. מידת הפגיעה של העבירה באחרים: לעולם שוקל בית המשפט בעת גזר הדין את השיקול של האינטרס הציבורי, ובו גם מידת הפגיעה של העבירה באחרים. ככל שמידת הפגיעה באחרים עקב ביצוע העבירה נמוכה היא או אינה בעלת היקפים גדולים תהה לבית המשפט נכונות לאזן את האינטרסים לטובת הנאשם ולבוא לקראתו.
  5. הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות: שיקול זה הינו בעל משמעות רבה עת בחינת "אי ההרשעה" שכן מלכתחילה מטרתה של הקלה זו היא לאפשר לנאשם לסיים הליך פלילי מבלי לפגוע אנושות בעתידו. על- כן יבחן בית המשפט האם המדובר במעידה חד-פעמית, אירוע חריג או שמא נשקפת מן הנאשם סכנה שלהישנות העבירות. קריטריון זה נבחן פעמים רבות באמצעות תסקיר שירות המבחן, בחינת הליך טיפולי שעבר נאשם וכן נסיבות העבירה.
  6. האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות  כרונית או שהמדובר בהתנהגות מקרית?  בדומה לקריטריון הקודם, הרי שכאן באופן חד משמעי בוחן בית המשפט את הסכנה להישנות העבירות וכן האם המדובר במי שבעל דפוס התנהגות עבריינית או באדם נורמטיבי אשר מעד.
  7. יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל אחריות לביצועה ומביע חרטה? אחד התנאים העיקריים להחלת החריג של "אי הרשעה" הינה הודאה בביצוע העבירה, נטילת אחריות על ידי הנאשם וכן הבעת חרטה כנה. פרמטרים אלו נבחנים באמצעות התייחסות הנאשם למעשהו, התייחסותו לקורבן העבירה ולהליך הפלילי אותו עבר. ככל שפרמטרים אלו מתקיימים באופן אותנטי ואמיתי אצל הנאשם יטה בית המשפט להקל עימו ולהחיל את החריג.
  8. משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של נאשם: זהו פרמטר חשוב מאוד בבחינת אי הרשעה, שכן הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי עמידת נאשם בהליך פלילי, הרשעה בגין מעשה עבירה יש להם השפעה מרחיקת לכת על חייו ועתידו של נאשם לא רק במובן הכלכלי החברתי החיצוני, אלא על הדרך בה יראה עצמו נאשם בעתיד.  הרשעה כמוה כ"אות קין" על נאשם ופגיעה בתדמיתו בעיני עצמו עלולה להוביל לתהומות הנפרדים מהשיקול הכלכלי תעסוקתי הנבחן תדיר בבקשת נאשם שלא להרשיעו. על כן באם שוכנע בית המשפט בין היתר, כי הרשעת נאשם תביא ליצירת מחסום בהתפתחותו האישית ובפגיעה בתדמיתו כך שלא יוכל הוא לנצל את הפוטנציאל החבוי בו כאדם נורמטיבי פרודוקטיבי המתפקד בחברה , יטה הוא לאי הרשעתו בדין.
  9. השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של נאשם: זהו הקריטריון במסגרתו נשקלים שיקולי תעסוקה ויציבות כלכלית של נאשם. ככל שהרשעת נאשם תגרום לנזק בלתי הפיך בתעסוקתו ובאפשרות שלו להמשיך ולהתפרנס ממשלח ידו, לנצל את הפוטנציאל התעסוקתי שלו הרי שיטה בית המשפט להקל עימו.

משרד עורכי דין סיון דואני ייצג נאשמים רבים בהליכי המשפט השונים וליווה נאשמים בהליך במסירות והשקעה רבה, תוך השגת הישגים משפטיים והצלחות רבות, בין היתר כאשר הנסיבות אפשרו זאת השיג המשרד עבור לקוחותיו אי-הרשעה.

לייעוץ משפטי פנה למשרדנו 050-2155118 או דרך האתר www.sivanduanilaw.co.il

 לקריאה נוספת: רישום פליליאישום