הטרדה מינית ,  מהי? וכיצד מתמודדים משפטית עם האשמה בהטרדה מינית?

פעמים רבות אנו עדים לתלונות בהטרדה מינית. מרבית הפעמים המדובר בהטרדה מינית במקום העבודה כאשר החשוד הוא המנהל או אדם בכיר והמתלוננת הנה עובדת באותו המקום.

מה מסתתר מאחורי אותן תלונות להטרדה מינית, ומתי ניתן להבחין בתלונה מוצדקת אל מול תלונת שווא?

מהי הטרדה מינית על פי החוק:

הטרדה מינית יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים וכלפי כל אדם.  החוק למניעת הטרדה מינית- תשנ"ח-1998, מגדיר חמש צורות התנהגות העולות כדי הטרדה מינית.

1) סחיטה באיומים כלפי אדם– כאשר המעשה שהאדם הנסחט נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

2) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני אשר הופנו לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות (אם הופנו ההצעות תוך ניצול יחסי מרות, למשל במקום העבודה, לא נדרש כי המוטרד יראה למטריד כי איננו מעוניין בהצעה)

3)התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות.

4) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למיניותו, לרבות נטייתו המינית (אף התייחסות חד פעמית)

5) מעשה מגונה– כל מעשה העולה כדי מעשה מגונה כפי שמוגדר בחוק העונשין.

העונש העומד לצידן של עבירות הטרדה מינית נע בין שנתיים מאסר ועד ארבע שנים בהתאם לנסיבות המעשה. ההתיישנות על העבירות היא 7 שנים.

נוסף על העובדה כי הטרדה מינית מהווה עבירה פלילית היא מהווה אף עוולה אזרחית, משמע שניתן לתבוע אזרחית את המטריד.

הטרדה מינית במקום העבודה ויחסים בהסכמה:

האם כאשר היחסים הם בהסכמה, בין הבכיר לזו העובדת תחתיו או בדרגה פחותה ממנו, אף אם לא תחת מרות ישירה מדובר בהטרדה מינית? שאלה זו מורכבת מאוד ויש לבחון את כל הנסיבות ופרטי המקרה על מנת להגיע למסקנה.

המציאות מלמדת בניגוד, לחוק היבש, שאף אם היו יחסים בהסכמה ולא נעשה ניצול של המרות על ידי האישיות הבכירה עדיין ישנה סכנה מפני תלונה וכתב אישום בגין הטרדה מינית. הסיבה לכך היא כי הנדרש להוכיח בהקשר זה לעיתים, קשה מאוד להוכחה.

יחד עם זאת, על פי  החוק התשובה לכך היא בשלילה,  החוק מבקש להוכיח כי היה ניצול של יחסי מרות. עיקר המשקל אם כן יהיה על המונחים "ניצול" ו"יחסי מרות".

הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות:

ניצול משמעותו כפי שאנו אינסטינקטיבית נוטים לפרש, מצב בו יש פערי כוחות ברורים כאשר האחד משתמש במעמדו ובכוחו על האחר באופן בו האחר מצוי במצב של חוסר יכולת אמיתית לסרב, להתנגד או להביע אי הסכמה לאותם היחסים.

יחסי מרות מתהווים כאשר ישנה מערכת ברורה לפיה לאחד שליטה והשפעה באמצעות הסמכות שלו על האחר, כך שהאחר כפוף לראשון ונתון תחת השפעתו.

קיומה של מערכת יחסים בהסכמה בין בעל הסמכות והכפוף לו, לא בהכרח תעמוד בתנאי החוק להטרדה מינית שכן מוטיב הניצול של פערי הכוחות חייב לבוא לידי ביטוי בצורה ברורה.

עולה השאלה מה עם היוזם של מערכת היחסים הוא דווקא מי שכפוף לבעל הסמכות, האם אז נטען כי היה ניצול ע"י בעל הסמכות העולה כדי הטרדה מנית? זו בדיוק השאלה העולה בתיקי הטרדה מינית.  עוד נשאל מה אם בעל הסמכות והמרות היא בכלל אישה המקיימת יחסים בהסכמה עם הכפוף לה שהוא גבר. האם גם אז החברה תראה ביחסים הטרדה מינית וניצול יחסי מרות?

הטרדה מינית, התמודדות עם חקירה וכתב אישום:

מאחר ובתלונות על הטרדה מינית בפרט ובעבירות מין בכלל,  לרוב מצויות שתי גרסאות האחת כנגד השנייה ולא מתקיימת מערכת ראייתית חיצונית ברורה וחד משמעית, יש לבחון את הגרסאות בדקדקנות, את מהימנות הצדדים ופעמים רבות בהכרח להיכנס לעומקם של היחסים שנערכו בין השניים. הדבר גורר לא פעם חקירה הנכנסת עמוק לנבכי הפרטיות .

במדינת ישראל החוק למניעת הטרדה מינית נוסח באופן רחב ביותר ולעיתים מטשטש גבולות בין המותר והאסור, יותר ויותר מעשים אף שנעשו בהסכמה חוסים תחת החוק, כלומר נחשבים להטרדה מינית. הדבר מביא לא פעם לשימוש לא ראוי בחוק באמצעות תלונות שווא, סחיטה והשגת אינטרסים פסולים.

על כן באם נחשדת בעבירה לפי החוק להטרדה מינית, חשוב מידית להיוועץ בעורך דין. כאמור בתיק זה לפרטים הקטנים של מערכת היחסים יהיה תפקיד משמעותי בהגנתך.

הטרדה מינית- תלונת שווא:

כיום, ידוע כי לא כל התלונות על הטרדה מינית הן תלונות אמת ויש העושים שימוש פסול באמצעות תלונת שווא על מנת להשיג מטרות או אינטרסים שונים.

בעבר הייתה הנחיה של היועמ"ש שלא להגיש כתב אישום כנגד מתלוננות או מתלוננים בתלונת שווא על מנת שלא להרתיע את הקורבנות האמיתיים מלפנות למשטרה.

לאחרונה, לאור ריבוי תלונות שווא שנחשפו שונתה ההנחיה ואדם המגיש תלונת שווא צפוי לעמוד לדין בגין תלונה כוזבת.  אמת, לא רבים כתבי האישום בגין תלונה כוזבת, ורבים מהנאשמים או החשודים בתלונות מאין אלו עייפו נפשית מההליך שנפל עליהם כרעם ביום בהיר ונוטשים את המלחמה בתופעה. על כן חשוב להיות מיוצג מתחילת ההליך וכבר משלב החקירה או השימוע במקום העבודה בגין אותה תלונה על מנת לעמוד על זכויות הנחקר וכן להיאבק בתופעה באופן מושכל.

לקריאה נוספת על תלונות שווא

**האמור במאמר זה איננו יעוץ משפטי אלא אינפורמטיבי בלבד. לקבלת יעוץ פרטני ומלא יש לפנות לעורך דין.