הסדר טיעון,  מהו הסדר טיעון ומתי כדאי להגיע להסדר?

אתם בטח שומעים בתקשורת, מחברים, בשיח המשפטי בכלל שהרבה תיקים פלילים ותיקי תעבורה נסגרים ב"הסדר טיעון".

למעשה מזה שנים שמערכות המשפט בכל העולם מנהיגות פרקטיקה של הסדרי טיעון. כך גם בישראל, נהוגה כמידי יום פרקטיקה של הסדרי טיעון מסוגים שונים, מה שמוכר בקרב הציבור בתור "עסקת טיעון".

הסדר טיעון אינו מוסדר בחוק והוא תחום מתנהל על פי הפרקטיקה המכתיבה את הכללים לגביו. מאחר והסדרים אינם מוסדרים בחוק באופן עקרוני אין על הפרקטיקה מגבלות, בשל כך ניתן לראות סוגים רבים של הסדרים.

מהו הסדר טיעון

הסדר טיעון נוצר כתוצאה ממשא ומתן בין הסנגור לתביעה, במסגרתו דנים הצדדים בנסיבות ביצוע עבירה, בחולשתן של ראיות בתיק או חסרונן של ראיות אשר יש בהן לפעול לטובת הנאשם, הליך טיפולי מוצלח של הנאשם, אם נערך, שיש בו להשפיע ולהקל על תוצאות המשפט.

הסדר טיעון, הלכה למעשה, מטרתו להקל עם הנאשם, לחתור לענישה מקלה מזו הצפויה לנאשם באם ינהל משפט ויורשע. הענישה במסגרת הסדר בד"כ מצויה ברף נמוך מזה הנהוג בבית המשפט. בד"כ, אך לא בכל המקרים, הגעה להסדר מונעת מתוך ניסיון להקל בענישה מקום שבו ניהול משפט יוצר סיכון רב יותר עבור הנאשם, אלא שישנם מקרים בהם השיקול להגעה להסדר הוא מורכב יותר ומגיע דווקא מצד המאשימה.

הסדר הטיעון חוסך מהנאשם, מהתביעה ומעדים פוטנציאלים את ניהול המשפט, גביית עדויות וכל הכרוך בכך.

עבור הנאשם פעמים רבות, ההסדר מספק שקט נפשי וידיעה לאשר צפוי לו במשפט שנערך כנגדו.

משא ומתן להסדר טיעון

השאלה מתי כדאי לנהל משא ומתן על מנת להגיע להסדר טיעון? האם יש נקודת זמן ספציפית בניהול ההליך שבה מנהלים את המו"מ?

התשובה היא שאין כאן נוסחה חד משמעית, כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבות האישום והנאשם. פעמים רבות כבר בהתחלה, עם הגשת כתב האישום ולאחר בחינת הראיות על ידי הסנגור, מתבצע מו"מ מול התביעה המוביל להסדר ובכך בא לסיומו התיק ללא צורך בניהול משפט.

ישנם פעמים, בהן הסדר הטיעון נרקם דווקא לאחר תחילתו של משפט ההוכחות והבאת ראיות וחקירת חלק מהעדים, במקרים אלו התחלתו של משפט הוכחות משמש פלטפורמה טקטית עבור הסנגור להביא את התביעה למו"מ. אלא שבשלב זה כל אחד מהצדדים נתון ללחצים שונים ולשיקולים נוספים מאשר במו"מ המתרחש עם הגשת כתב האישום.

כך לדוגמא, הנאשם ישקול את הסיכויים והסיכונים שלו להרשעה בעקבות עדותם של עדים וראיות שהוצגו, אופן התנהלות המשפט, ההיסטוריה השיפוטית של השופט היושב בדין, סוג העבירה וכמובן, אופי ההסדר המוצג לפניו האם כדאי הוא או אם לאו. התביעה לעומתו תשקול שיקולים דומים ובנוסף הכדאיות להמשיך המשפט הנבחנת בסוג העדים והרצון לא פעם לחסוך מהם את מתן העדות בבית המשפט (תלוי נסיבות, סוג עבירה, גיל העד וכדומה).

 סוגים שונים של הסדרי טיעון

ישנם סוגים רבים של הסדרי טיעון שניים העיקרים שבהם הם:

הסדר טיעון סגור: בהסדר סגור מגיעים הצדדים להסכמה לגבי כל הפרטים הרלוונטיים ובעיקר הסכמה לעניין הענישה, משמע, הצדדים הגיעו להסכמה באשר לענישה אשר תידרש בביהמ"ש בהתאם להסדר כך ששני הצדדים יגנו על דרישת הענישה כפי שסוכמה.

הסדר טיעון פתוח: במסגרת הסדר זה ישנה הסכמה על עובדות ונסיבות כתב האישום, תיקונו של כתב האישום בהתאם להסכמות במידת הצורך והסכמה על דרכי פעולה נוספות למשל, הליך טיפולי או תסקיר שירות המבחן, אשר יתבקשו בבית המשפט. במסגרת הסדר זה יכולים הצדדים להתנות רף ענישה בהתאם לתוצאות טיפוליות, או להכריע כי המשך פרטי ההסדר לעניין הענישה, יבחנו במסגרת מו"מ לאחר קבלת חוות הדעת הנדרשת ובהתאם להמלצותיה. פעמים רבות הצדדים בהסדר פתוח טוענים באופן חופשי בפני בית המשפט לעניין הענישה, ומשאירים את ההכרעה לעניין העונש לשיקול דעת בית המשפט לאחר שזה ישמע את טיעוני הצדדים.

במקרים אחרים מגבילה המאשימה את טווח הענישה אותו תדרוש בבית המשפט, כך שלא תעתור לעונש חמור מזה שהתחייבה במסגרת ההסכם, וההחלטה בתוך טווח זה תישאר בידי בית המשפט.

כיצד משפיע הסדר טיעון על נאשם:

ראשית, נאשם נדרש להודות במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום כפי שהוצג בהסדר.

שנית, לא פעם במסגרת ההסדר מוטלים על הנאשם חובות כגון תשלום פיצויים מוסכם, חתימה על התחייבות, הליך טיפולי וכדומה.

שלישית, הסדר טיעון מעמיד הנאשם בידיעה באשר להתפתחות ההליך כנגדו, בהסדר סגור הנאשם אף מודע לעונש הצפוי לו, בהסדרים אחרים מודע הוא לטווח הענישה הצפוי לו. ידיעה זו עבור נאשמים רבים היא יקרה מפז, מאפשרת הקלה נפשית ושליטה בגורל עצמם כך שאינם עומדים אל מול הלא נודע תוך לקיחת סיכונים משפטיים שתוצאותיהם אינם ידועות.

רביעית, סיום ההליך במסגרת הסדר בדרך כלל מהיר יותר וחוסך זמן יקר בו תלויה מעל הנאשם חרב הפכפכה.

חמישית, הגעה להסדר עם התביעה, הסדר לשביעות רצון הנאשם אשר קיבל אף את אישור בית המשפט מונעת המשכיות ההליך בערכאות הערעור.

האם כל תיק מתאים להסדר טיעון?

חשוב לציין כי לא כל מקרה מתאים להסדר טיעון, ולא תמיד הצדדים מגיעים להסכמות הרצויות. כל הסדר יש לבחון בהתאם לנסיבות התיק ואל מול הסיכויים והסיכונים בתיק, כל הסדר יש להביא בפני הנאשם ולהסביר לו על המשמעויות הרחבות שלו.

כמו כן חשוב להדגיש, בית המשפט איננו צד להגעה להסדר ועל כן לא מחויב לקבל את ההסדר המוצג לו. ברוב המקרים בית המשפט מאשר הסדרים ואולם, ישנן פעמים בהם בית המשפט פונה אל הצדדים בשאלות הנוגעות לרף הענישה המוסכם על מנת לקבל הסבר להסכמות שהובאו לפניו ובחינת ההסדר אל מול מדיניות ענישה, אינטרס הציבור ושיקולי הרתעה ושיקום. במקרים אלו הצדדים טוענים להגנת ההסדר, אך יש לזכור כי בית המשפט איננו מחויב לקבלו.

*האמור במאמר זה איננו מהווה יעוץ משפטי.