שימוע לפני הגשת כתב אישום- הליך השימוע הפלילי

שימוע לפני הגשת כתב אישום פלילי, מה זה?

זכות השימוע מופיעה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982.

אדם הנחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירת פשע (עבירה שדינה מעל 3 שנות מאסר) נמצא בסטאטוס "חשוד".

את תיק החקירה מעבירה המשטרה עם המלצה באשר להגשת כתב אישום לתביעה (תביעות משטרתיות/ פרקליטות) על מנת שיבחנו את חומר החקירה שנאסף.

בזמן העברת תיק החקירה לרשויות התביעה יש ליידע את החשוד כי חומר החקירה בעניינו עבר לבחינת התביעה האם להגיש כתב אישום בעניינו אן אם לאו.

לחשוד הזדמנות להביא טענותיו בכתב בפני התביעה ולנסות לשכנע את התביעה להימנע מהגשת אישום כנגדו.

חשוד המיוצג ע"י עורך דין יכול באמצעותו להביא טענותיו בעל פה באמצעות שימוע פרונטאלי, אשר לפניו יקבל סנגורו את "ליבת חומר החקירה"- מרבית חומר החקירה שנאסף כנגד החשוד. דבר המאפשר לבחון לעומק את הבסיס עליו נסמכת התביעה בהחלטתה האם להגיש כתב אישום, וכן לבחון האם במסגרת הטיעונים בשימוע יש מקום להפנות את התביעה לראיות שאינן מצויות בידם הפועלות לטובת הלקוח ולהורות על המשך החקירה על מנת להגיע לברור האמת, ולניקוי החשדות כנגד הלקוח.

שימוע הפלילי- מה הרציונל של ההליך?

הרציונל העומד בפני מתן זכות השימוע מובא בדברי ההסבר לחוק: "הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס'26) (זכות השימוע) התשנ"ט-1999;

 "ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור."

אדם אשר הוגש נגדו כתב אישום הופך בן רגע מסטאטוס "חשוד" לסטאטוס "נאשם" ולכך נלוות השלכות רבות משמעות על חייו. ראשית, נאשם הוא מי שכנגדו החל הליך פלילי ממשי הכולל מעמד בפני בית המשפט. כמו כן לעיתים די בהגשת כתב אישום בלבד על מנת ששמו הטוב של אדם יפגע עוד טרם החל בירור האשמה ונתנה הכרעה בעניינו, כמו כן יש בכך פגיעה בפרנסתו ובמשפחתו.

שימוע זו זכות מהותית

זכות השימוע הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון כזכות מהותית ולא טכנית בלבד.

זכות השימוע הוכרה בפסיקה כזכות יסוד מהותית הנתונה לחשוד טרם הגשת כתב האישום כנגדו והוכרה בפסיקה כ"זכות" העומדת בצידה של "חובת הידוע" המוטלת על הרשות התובעת לפני הגשת כתב האישום.

כך למשל בבג"צ 4175/06  הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (ניתן ביום 29.5.06), נאמר על זכות השימוע:

 "הליך השימוע, המעוגן כיום בגדרי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן, "ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש".[…] מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום."

זכות השימוע חשוב שתינתן טרם ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום ולא לאחריו. על התביעה להתייחס בכובד ראש לטיעוני החשוד או בא כוחו, לבוא בפניהם כשהיא נכונה להקשיב ולהשתכנע ולא כשבליבה גמלה ההחלטה בדבר הגשת האישום.

אי מתן זכות שימוע פלילי לפני כתב אישום

אי מתן זכות השימוע לחשוד לפני הגשת כתב אישום בעניינו יכול להביא לביטול האישום.

טענה זו תישמע כטענה מקדמית במשפטו של נאשם (לאחר שהוגש כתב אישום) ותתברר ע"י בית המשפט.

כחלק מטענות מקדמיות העומדות בפני הנאשם תחילת משפטו, הטענה של אי עריכת שימוע נחשבת לאחר מטענות "הגנה מן הצדק" המעוגנות בחוק סדר הדין הפלילי בסעיף 149(10).

בשנים האחרונות נשמעות בבתי המשפט טענות רבות הנוגעות לזכות השימוע, ונאשמים רבים עומדים על זכותם המהותית אשר יש ביכולתה לשנות את מעמדם, ואין להקל ראש בפגם מהותי של אי עריכת שימוע לחשוד.

מדוע כדאי לנצל את זכות השימוע הפלילי לפני כתב אישום

זכות השימוע הוכרה כזכות מהותית בשל ההשלכות הפוטנציאליות של עריכתה על גורלו של אדם העומד בפני כתב אישום כנגדו.

  1. מימושה של הזכות נותן לחשוד בעצם, בפעם הראשונה, להביא את טענותיו בפני הגורם שיחליט האם לעמדו לדין, מאפשר לו לטעון טענות הגנה ולהטיל ספק בלב התביעה באשר לאשמתו או לנחיצות שבהעמדתו לדין.
  2. חשוד מיוצג ע"י סנגור אף זוכה לקיום שימוע בעל פה, בו נפגשים התביעה והסנגור ומתנהל שיח פתוח ובעל יכולת השפעה רחבה על דעתה של התביעה בהחלטתה.
  3. כמו כן, סנגור ידרוש לפני השימוע את חומר החקירה המצוי בידי התביעה ועליו מתכוונת להתבסס. במצב זה בידי הסנגור יהיו הראיות, או לפחות עיקר הראיות הנוגעות לחשדות כנגד החשוד ויוכל הוא לבחון את עוצמתן ואת אמיתותן בחינה ראשונית ולבסס טענות לטובת החשוד על בסיסן.
  4. סנגור ידע לציין בפני התביעה כי ישנן ראיות המוכיחות חפותו של החשוד או שיש בהן לפעול לטובת החשוד ואינן מצויות בידי התביעה או שלא נתנה להן חשיבות מספקת.

עריכת שימוע- תוצאות

עריכתו של שימוע תוך ייצוג ע"י סנגור יכולה להוביל למספר תוצאות עיקריות

  1. ייתכן והתביעה לא תשוכנע כלל באי נחיצותו של כתב אישום, ותחליט להגיש אישום כנגד החשוד על אף הנטען בפניה במקרה זה ישנה חשיבות רבה לטענות ולחשוד שיוחסו לחשוד שכן שימוע יכול להפחית מחומרת העבירה, להשפיע על העובדות הנטענות בסופו של דבר בכתב האישום.  ובכך לסייע לנאשם להתמודד אל מול כתב אישום חמור פחות.
  2. קבלת דברי הסנגור ע"י התביעה והימנעות מהגשת כתב אישום.  הימנעות מהגשת כתב אישום יכול ותהיה מלווה בתנאים הנדרשים מהחשוד כגון: התחייבות לקבלת טיפול מקצועי, התחייבות שלא לבצע עבירה, הסדר מול המתלוננים שיערך באופן חופשי בין הצדדים ולשביעות רצונם וכד'.
  3. השפעה על עילת סגירת תיק החקירה כנגד החשוד: ישנן מספר עילות סגירה אפשריות: חוסר עניין לציבור, חוסר אשמה, חוסר בראיות. שימוע בהחלט יכול להשפיע על עילת הסגירה באם יוחלט להימנע מהגשת אישום.
  4. החזרת התיק לחקירה עקב מחסור ראייתי שהועלה במהלך השימוע וחוסרן של ראיות הפועלות לטובת החשוד.

משרד עו"ד סיון דואני הינו בעל נסיון רב בייצוג חשודים בהליך השימוע אל מול רשויות התביעה. עו"ד דואני מייצגת לקוחותיה בנחישות וברגישות רבה למשמעותו של ההליך ותוצאותיו על הלקוח. 

ליצירת קשר ניתן לפנות בכל עת דרך האתר או בטלפון 050-2155118