תלונות שווא בעבירות מין ואלימות והעמדה לדין פלילי

תלונות שווא והעמדה לדין פלילי

לאחרונה היינו עדים לתופעה הולכת ומתגברת של הגשת תלונות שווא כנגד אנשים במשטרה. לא פעם תלונות אלו מהוות את הבסיס לפתיחתה של חקירה פלילית אשר מהווה נטל עצום על החשוד ופוגעת פגיעה אנושה באורחות חייו ושמו הטוב. לעתים תלונות אלו אף מובילות להגשת כתב אישום והעמדה לדין של אדם חף מפשע אשר נדרש להתמודד עם ההליך הפלילי בנוסף למאבקו להוכחת חפותו.

הוכחתה של תלונה כתלונת שווא שאין בה אמת לא תמיד קלה ופשוטה, לעיתים כאשר התלונה מגיעה מאדם אשר הייתה לו מערכת יחסים כזו או אחרת מורכבת עם הנאשם הוכחתה של התלונה ככוזבת הופכת למלאכה קשה ולמאבק משפטי ארוך עליו משלם הנאשם מחיר פיזי ונפשי קשה.

מדוע נמנעת הפרקליטות מהעמדה לדין של מתלוננים שהגישו תלונות שווא?

על מנת להבין את המדיניות לפיה נמנעת הפרקליטות מלהעמיד לדין מתלוננים בגין תלונת שווא יש לבחון מהן העבירות בהן מוגשות רוב תלונות השווא.

נקרא לעבירות אלו עבירות בעלות רגישות גבוהה, כגון עבירות אלימות במשפחה ועבירות מין שונות.

ראשית, עבירות אלו מבוססות באופן אינהרנטי על מערכת יחסים המתקיימת בין המתלונן ובין הנאשם, משפחה, יחסי עבודה, חברים או אינטרסים אחרים המניעים מערכת יחסים זו המהווה בסיס לאותה התלונה.

שנית, עבירות אלו בדרך כלל מטבען קשות להוכחה ראיתית באם אין פגיעה פיזית ונזק פיזי חד משמעי.

שלישית, בעבירות אלו ישנה גישה סלחנית כלפי הקורבן מעצם טבעה של העבירה שכן במקרי אמת אנו עוסקים בדרך כלל בקורבן הסובל פגיעה נפשית קשה מעצם ביצוע העבירה כלפיו, חשש, פחד ובושה. אלו מביאים את הקורבן לספר על העבירה בשלב מאוחר יותר וכן לעיתים בהגזמה כלפי העובדות או בסתירות ופערים כאלו ואחרים מהמציאות, פערים אשר המערכת מוכנה לספוג ו"לסלוח" מתוך הבנת מצבו ומעמדו של אותו קורבן כמתלונן וכעד במשפט.

ישנם עוד סיבות רבות הנוספות לאמור לעיל אך אלו הן בעיקרן מהוות בסיס לתופעה שהפכה לנפוצה הגשת תלונת שווא כנגד אדם בעבירה פלילית, "תפירת תיק" על מנת להשיג אינטרסים אישים או נקרא לזה נקמה.  לצערנו, אין המדובר במקרה אחד נדיר אלא ממש בתופעה הולכת וגוברת במיוחד בתיקי אלימות במשפחה כאשר בני הזוג נמצאים בהליך גירושין.

אינטרס הציבור בהגשתן של תלונות שווא אל מול הימנעות מהגשת אישום:

מאחר ועבירות בעלות רגישות גבוהה הן מהוות את עיקר העבירות בהן מוגשות תלונות שווא, כפי שהראינו לעיל, נקטה הפרקליטות בגישה לפיה יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגד מתלונן אשר התברר כי תלונתו כוזבת.

הנחיות פרקליט המדינה עוסקות רבות במגוון העבירות בהן ניתן להעמיד לדין מתלונן באם התברר שתלונתו מבוססת על שקרים, בעלת סתירות בחלקים מהותיים על מנת להשפיע על החקירה באופן מכוון, בעלת ראיות בדויות או כאשר נתנה עדות סותרת במכוון. ניתן כאמור להעמיד לדין בעבירות :מסירת ידיעות כוזבות, עדות שקר, בידוי ראיות ושיבוש מהלכי משפט ועוד, כל אלו עבירות הנוגעות למצבים בהן נתנה עדות או תלונת שווא והמצויות בחוק העונשין.

אלא, שהאינטרס הציבורי משך ביתר שאת לרציונאל המעודד הגשת תלונות ע"י קורבנות של עבירות אלימות במשפחה ועבירות מין זאת מאחר ובמשך שנים רבות נמנעו קורבנות לעבירות אלו מלהעיד ולהתלונן במשטרה בשל חשש, פחד, בושה ונטל נפשי כבד מעצם כניסה להליך. האינטרס הציבורי הקורא למצות את הדין ולהעמיד לדין את המבצעים של העבירות לאחר חשיפתן ע"י הקורבנות פתח את השערים בפני מתלוננים והתעלם במכוון מתלונות שהתבררו כלא אמינות, לא נכונות, לא מדויקות או מוגזמות יתר על המידה.

למעשה, כאשר השופטת עדנה ארבל כיהנה כפרקליטת המדינה הוסיפה להנחיות שורה לפיה יש לנהוג בזהירות מרבית ולהימנע ככלל מהעמדה לדין של מתלוננות. שורה זו הפכה את ההנחיות לבלתי שמישות, דהינו אי הגשת כתב אישום ואי פתיחה בחקירה כנגד מתלונן מקום שנמצא שתלונתו תלונת שווא וזאת באופן גורף.

שינוי ההנחיות ומדיניות העמדה לדין בגין תלונות שווא

בחודש מרץ האחרון (2016), נחשפה המדינה לפסק דין של בית המשפט העליון בערעורו של עו"ד אורי דניאל כנגד שלוש מתלוננות.  עו"ד דניאל תבע את המתלוננות כנגדו בעבירות מין שונות בתביעה אזרחית לפיצויים בטענה כי תלונתן תלונת שווא מתוכננת בקפידה על מנת ל"תפור לו תיק" פלילי ובכך ירוויחו ה"קורבנות" אינטרסים כאלו ואחרים ובעיקר יהרסו את חייו של עו"ד דניאל. אלא שלאחר תלונתן במשטרה וחקירת התלונות נסגר התיק חקירה ולא הוגש כתב אישום בעניינו של דניאל מאחר והמשטרה לא מצאה ראיות לבסס את התלונות או אשמה בעו"ד דניאל, התלונות היו כוזבות. בשל המדיניות של אי העמדה לדין בגין תלונת שווא אף אם היא פוגעת בצורה ממשית ואקוטית בחשוד כנגדו התלוננו הלכו השלוש לביתן ללא פגע וללא הליך פלילי.

בהליך אזרחי שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון, נחשפו מעשיהן המתוכננים של המתלוננות ומניעיהן, בית המשפט השתכנע כי המדובר בתלונות שווא שאין בהן בדל של אמת ומטרתן הייתה אחת, תפירת תיק לעו"ד דניאל.

הקושי הגדול באי העמדה לדין של מתלוננות שהתברר כי תלונתן כוזבת הוא שהחשוד או הנאשם אשר נפגע מההליך באופן אנוש, נפשית, כלכלית וכן נפגע לו שמו הטוב מרגיש כי לא נעשה צדק, ובצדק תחושותיו אלו.

לפיכך, במרץ הוסרו השורות מהנחיות פרקליט המדינה אשר הוספו בזמנו ע"י השופטת ארבל לפיהן יש להימנע מהעמדה לדין של מתלוננות. תיקון ההנחיות מאפשר כיום לתביעה ולפרקליטות לבחון את האפשרות להעמיד לדין וכן לחקור באופן מהותי תלונות שווא כנגד חשודים ונאשמים וכן למצות את הדין עם אלו אשר עשו שימוש לרעה בזכותם של קורבנות להתלונן ולהביא למיצוי הליכים כנגד הפוגע בהן.

אך גם כעת יש לעמוד על הבעייתיות שבהעמדה לדין מתלוננות, ויש להניח כי הפרקליטות עדיין תבחר להימנע מהעמדה לדין של מתלוננות ככל שהפגיעה בחשוד עליו התלוננו תהיה פחותה. איזון ראוי בין האינטרס הציבורי להביא מתלוננות לפתחה של המשטרה ובית המשפט ובין עשיית דין וצדק עם אלו אשר הגישו תלונות שווא לצורך השגת אג'נדות אישיות ותוך שימוש לרעה בהליך המשפטי.

 *האמור במאמר אינו מהווה יעוץ משפטי*

©כל הזכויות שמורות לעו"ד סיון דואני אין להעתיק או לעשות שימוש ללא רשות המחבר.

להמשך קריאה ראה גם: אישוםסגירת תיק חקירה במשטרה