אדם המוזמן לחקירה במשטרה כחשוד בביצוע עבירה, נפתח לו "תיק חקירה". לאחר שהמשטרה אוספת חומר רלוונטי, ראיות וחוקרת עדים היא מעבירה המלצה לפרקליטות האם בעיניה נכון להגיש כתב אישום.
הפרקליטות מקבלת לידיה את התיק על כל החומר שבו ומחליטה האם להגיש כתב אישום או אם לאו.
כאן השלב לציין כי חשוב להיוועץ בעורך דין כבר לפני החקירה במשטרה על מנת לעמוד על זכויותיך כנחקר, ולקבל הנחיות כיצד להתנהל בחקירה אל מול המשטרה. דבר אשר יש בו לסייע רבות לנחקר בהמשך ולצמצם את הפגיעה בו.
מהי סגירת התיק:
תיק חקירה יכול להיסגר מבלי שיוגש כנגד אדם כתב אישום. ישנן 3 עילות סגירה: חוסר עניין לציבור, חוסר בראיות וחוסר אשמה.
ללא ספק עילת סגירה מסוג חוסר אשמה הינה העילה הטובה ביותר. ואולם, חשוב מאוד לפעול על מנת לסגור התיק במשטרה באחת מעילות אלו ולהימנע מהגשת כתב אישום כנגד החשוד.
לאחר שתיק נסגר באחת מהעילות הנ"ל, ניתן לערער על עילת הסגירה.
בקשה לסגירת התיק:
בקשה זו רצוי שתתבצע על ידי עורך דין מנוסה, והיא מנוסחת באופן המציג את גרסת הנחקר ועומדת על הדגשים מדוע על המשטרה והפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החשוד. כמו כן, בבקשה זו ניתנת הזדמנות ראשונה לחשוד לעמוד על סתירות בדברי העדים הנוספים שתושאלו ועל בעיות בראיות הידועות לנחקר ופועלות לטובתו. בקשה מעין זו יכול שתהיה לה השפעה על המשך החקירה ובחינה מחודשת של גרסת החשוד הפועלת לטובתו ולהפחתת החשד ממנו, הצגת הנסיבות החשובות התומכות בגרסתו ואלו התומכות בחפותו.
עבירות שאינן פשע:
בעבירות חטא או עוון, אין בחוק זכות לשימוע טרם הגשת כתב האישום, המשמעות היא שכאשר התיק נמצא בפרקליטות לצורך החלטה האם להגיש כתב אישום, אין על הפרקליטות חובה ליידע את החשוד בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום. כפועל יוצא מכך, לחשוד לא ניתנת הזדמנות לטעון להגנתו בשלב זה. אלא אם מוגשת בקשה לסגירת התיקכנגד החשוד וזו נמצאת בפני הפרקליטות טרם החלטתה.
כאמור, לבקשה זו יכול ותהיה השפעה רבה על ההחלטה האם להגיש כתב אישום או אם לאו, וכן במידה והוחלט לסגור את התיק כנגד החשוד לבקשה זו יכול ותהיה השפעה על עילת הסגירה.
שימוע בעבירות פשע:
בעבירות שהינן פשע, דהיינו שהעונש לצידן עולה על 3 שנות מאסר, ישנה חובה על הפרקליטות ליידע את החשוד על כוונתה להגיש כתב אישום כנגדו, לצד חובת הידוע קיימת האפשרות לחשוד לטעון להגנתו כבר בשלב הזה ובמיוחד לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב האישום נגדו. זכות זו הניתנת לחשוד נקראת זכות השימוע וזו באה לידי ביטוי בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
הלכה למעשה זכות זו מיושמת רק כלפי חשודים מיוצגים. כאן המקום לציין כי אין חובת שימוע כלפי חשודים הנמצאים במעצר.
כחלק מיישום זכות השימוע, עורך דינו של החשוד יכול, לאחר פניה לפרקליטות, לקבל לידיו את עיקרי חומר החקירהטרם קיום השימוע בפני הפרקליטות, ובכך להיערך בצורה הטובה ביותר עם טענותיו להימנע מהגשת כתב האישום כנגד החשוד.
לפיכך, חשוב לייצור קשר עם עורך דין רצוי לאחר החקירה ולפעול לסגירת התיק על מנת להימנע מהגשת אישום פלילי.
*האמור במאמר זה איננו בגדר יעוץ משפטי*
עו"ד סיון דואני עוסקת בתחום הפלילי וייצוג נוער. ליצירת קשר 0502155118 או באתר www.sivanduanilaw.co.il
המידע המובא לעיל הינו כללי ואיננו מהווה משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.